לזרות מלח על הפצעים. חנוך לוין

כך השמיד משה את עגל הזהב: "וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק, וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם…" שמות לב, כ ביטוי זה מבוסס על מורשת מקראית: "מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע" משלי כ, ח — והכוונה היא שהמלך השופט אלוהים מסלק במבט עיניו כל רע שיש סביבו
לוין פרסם שני ספרי "החולה הנצחי והאהובה" ו"איש עומד מאחורי אישה יושבת" , מערכונים "הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים'" וספר "חיי המתים" על כן רבים מתלבטים באילו ביטויים זורעים ובאילו זורים

חנוך לוין

חברי הלהקה כללו ארבעה מבוגרי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב תחת עדנה שביט, בהם ו כשלעיתים החליף אותו , המוזיקה לשירים נכתבה בידי ו, ועל ההפקה היה אמון דני טרץ'.

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה
ומעניין השימוש שעושה אליעזר צווייפל, בן המאה ה־19, בפועל זָרָה בהקשר של גופרית ומלח יחד: "רוח בקֹרת קלה זרתה גפרית ומלח לשית מלחה ושמה…" מינים ועוגב, 1858
זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה
עקב התגובות, מיתנה הבמאית עדנה שביט את ההצגה, הוציאה ממנה את אחד השירים שעוררו את הזעם הרב ביותר, "בלדה על כיבוש הכותל המערבי", וביקשה מהשחקנים להופיע באופן רך יותר
זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה
את ההצגה מימן דוד ארנפלד, ופעיל שמאל, שהתרשם מ"את ואני והמלחמה הבאה", הפיק דני טרץ', וביים אחיו של חנוך,
אפשר לראות בכך דרך בה הטקסט יוצר דרמה — מקום בו קיימים חיים — אך אפשר שהטקסט בא לבחון במקרים אלו עד כמה ירחיק האדם האוהב, הסובל, ללכת, בעבור מעט יחס מהאישה שהוא אוהב
לוין כתב וקטעי פרוזה רבים המחזה של לוין שהועלה בתחילת שנות ה-70, נתקל בתגובה ציבורית שלילית; אנשי ציבור והקהל הרחב סירבו לקבל את הביקורת כפי שבאה לידי ביטוי במחזה

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה

במקום זאת, הוא הציע להתייחס אליהן כסיטואציות, תמונות, בהן מופיעים אנשים שונים.

4
חנוך לוין
קיימת מגמה בטקסטים של לוין להקצין עם הסיפור: אם הגיבור רודף אחר יחס מהאישה וקיימת בו ציפייה למשל שהנה, עוד מעט יזכה לנשיקה או למבט חם מצידה, הטקסט שובר ציפייה זו שוב ושוב
חנוך לוין
באוגוסט 1968 הועלתה הבכורה הרשמית במועדון "בר-ברים"
יריד רכב עגום בדטרויט
ומכאן גם בשימוש מושאל במשלי: "רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר, וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת" יא, יח , " זוֹרֵעַ עַוְלָה יִקְצָר אָוֶן" כב, ח
לעיתים בעל העיניים מאיים על מי שבמחיצתו, אך יש שהביטוי מכוון לתאר את עוצמת הפחד של בעל העיניים עצמו את הביטוי עצמו אפשר למצוא בעיתונות העברית למן המאה ה־19, למשל: "כי בקש להתנצל לפני דרשות ולפני דעת הקהל הרוסית וינסה לזרות חול בעיניהם, בעת אשר ידע באר היטב, כי את אֶחיו לא יונה והכל יכירו שקריו ונכליו" המליץ, 4
בשנת הוציאה חברת אלבום אוסף בשם "כשתחשכנה עיניי", ובו שירים שכתב לוין אני לא יודע אם החומר מקבל איכות אחרת, או שהוא יותר טוב או פחות, אבל בכל אופן בשבילי זה יותר מרגש, חומר שמבוצע על הבמה

זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה

עוד לפני העלאתו, רצה התיאטרון למתן את החומר של המחזה, אך נתקל בסירובו של חנוך לוין.

11
חנוך לוין
זָרַע אוֹר, זָרַע הֶרֶס, זָרָה מֶלַח, זָרָה חוֹל, מְזָרֶה אֵימָה
אפשר לראות בכך ביקורת על האדם הזקוק לתבניות בחייו: בחלק מסיפורי הפרוזה של לוין מוצג הגבר כעבד לעצלותו, שכל תשוקותיו מסתכמים ברדיפה אחרי בית, אישה ומיטה חמה
יריד רכב עגום בדטרויט
שם המחזה שנת הפקה ראשונה שנת כתיבה תיאטרון במאי 1968 1967 מועדון בר-ברים 1969 1968 התיאטרון הפתוח 1969 1969 הקברט הסאטירי בקולנוע "פריז" חנוך לוין 1970 1969 1972 1972 תיאטרון חיפה 1972 1970 ו חנוך לוין 1974 1972 חנוך לוין 1975 1974 תיאטרון חיפה חנוך לוין 1975 1972 תיאטרון חיפה חנוך לוין 1976 1975 תיאטרון חיפה חנוך לוין 1978 1977 ו חנוך לוין 1978 1977 חנוך לוין 1979 1977 חנוך לוין 1981 1979 חנוך לוין 1982 1982 1982 1980 חנוך לוין 1983 1975 1984 1981 חנוך לוין 1985 1981 חנוך לוין 1986 1982 חנוך לוין 1988 1986 חנוך לוין 1989 1980 1989 1988 חנוך לוין 1990 1983 חנוך לוין 1991 1988 חנוך לוין 1993 1986 , תיאטרון חיפה ו חנוך לוין 1994 1992 ו חנוך לוין 1995 1993 1996 1988 חנוך לוין 1997 1978 חנוך לוין 1997 1995 1998 1992 ותיאטרון חיפה חנוך לוין 1999 1998 חנוך לוין 2000 1999 2002 1985 1997 2005? ואולם בספרות העברית החדשה אנו מוצאים דווקא את הפועל זָרָה לציון פיזור מלח לצרכים שונים