| בשנות ה-20 נראתה ארץ ישראל כמו עיר אחת גדולה ולכולם היה כמעט אותו רקע תרבותי | |
|---|---|
| לאדריכלית האגדית דורה גד, למשל, היה מילייה משלה, שכלל סופרים ואומנים, שאת חלקם היא שילבה בעיצובי הפנים שלה, שחלקם הפכו מאוחר יותר לסמלי הלאום שלנו בנין הכנסת, מוזיאון ישראל, מטוסי אל על ואוניות צים, לצד מלון הילטון | למשל הכרזות והאיורים של איתן בר-טל ואלן גולדשטיין "האיש ההולך" , או גם ההתייחסות הנוסטלגית ברמת הישראליאנה להווה המקומי באיורי פינות ומצבים תל-אביביים של ירמי פינקוס, שעיטרו את שערי מוסף "עכבר העיר", כמו קיוסק המיצים, ערימות הזבל והקקה על מדרכות תל-אביב |
בשנה האחרונה מקדמת הרשות לפיתוח ירושלים באמצעות המינהלת להתחדשות עירונית מספר תוכניות אב שיאפשרו הליך מואץ להתחדשות עירונית בשכונות אלה.
29| מאוחר יותר, זכה הג'ינגל בפרס בקטגוריית "קמפיין השנה" | אזכור תמיד בכל פינה, את צלילה של השכונה |
|---|---|
| אחד מנכ"ל - שני לוחם, שלישי בכפר סוסה רותם | לפני מספר שבועות אישרה ועדת התכנון והבנייה המקומית יותר מתשעת אלפים דירות חדשות, במסגרת ההתחדשות העירונית באזור התעשייה ההיסטורי תלפיות |
בתי המלאכה בפלורנטין נערכו לקבל את פניהן של הנשים המעודכנות שירדו אליה מצפון העיר כדי לעצב את בתיהן: המרפדיות הפכו לגלריות, קירות הסיד שלהם חופו בטיח דקורטיבי, מסגרות הוויטרינות בפרופיל בלגי, שלטי הפח שלהם הוחלפו באותיות מתכת חלודות עם שמות מעודכנים, יוני הפך ליוניק וניסים לניסו ורהיטי הסנדוויץ' לאגוז אפריקאי, אמבוייה ושורש בובינגה.
4