ברכה על טבילת כלים. ברכת טבילת בחדר המקוה

רק אם הופכים אותם לשימוש קבוע אחר ריקון תכולתן, יש להטבילן על פי הקריטריונים הנ"ל במסעדה, במלון או אצל המארחים אם אנחנו שוהים במסעדה או במלון ומגישים לנו את המזון בכלים שאינם טבולים או שיש לנו ספק אם הם טבולים או לא, מותר להשתמש בהם כך ואין צורך לשתות רק בחד פעמי אלא דהרמב"ם דייק ממה שמצות הטבילה ניתנה בהדי מצות הכשרת הכלים מאיסורן דע"כ בחדא מחתא מחתינן לכולהו וכשם שהגעלה וליבון באים להתיר את הכלים מבליעת האיסור שבהן גם הטבילה באה להתירן, ומשו"כ מפרשים אנו את מצות הטבילה כלאו הבא מכלל עשה, ואיסור הוא ולא מצות עשה, וכבר כתב הראב"ד במצוה קמו-קמט דאין למנות במנין המצוות לאו הבא מכלל עשה והסכים עמו בב"י שם, ודו"ק בכ"ז
ורק אח"כ ממשיך הוא ואומר, "ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בקולו" אין לשלוח קטן להטביל כלי מתכות, שמאחר וטבילת כלי מתכות מהתורה, לא מאמינים לקטן על זה

הטבלת כלים

וגם שאם זו טבילה מספק והיא ללא ברכה אז זה לא מדאוריתא, אז אין בעיה של נאמנות, לא ככה? אמנם הרגשת לבי מאז ומקדם היא דכיון שלא מצאנו הלכה זו בדברי הראשונים והפוסקים לדורותיהם אין לך ראיה גדולה מזו דבאמת אין הגר צריך להטביל כליו.

22
טבילת כלים
אף הידיים האוחזות בכלי, יאחזוהו קלות ובצורה רפויה בכדי שיחדרו מים בין אצבעות היד לכלי
ברכה על טבילת כלים, קצת דחוף
אם עשה הפוך - נחלקו האחרונים, ולכן עדיף שיטבול שוב ללא ברכה
טבילת כלים
אך כל כולה בטעות יסודה
אמר ליה כלי סעודה אמורין בפרשה כי כנסת ישראל והקב"ה שנמשלו לרעיה ולדוד, משבחים ומהללים זה את זה באהבה גמורה, הקב"ה חש על דמן של ישראל, וישראל מקנאים קנאת ה'
מהסבר זה נוכל גם ללמוד שאוכל שבושל בכלי שלא נטבל - ודאי כשר, כיון שזה רק עניין של התקדשות הכלי ולא איסור בחומר של הכלי אבל כלים העשויים מחרס, או כלים המצופים חרס, אין צריך להטביל, וכן כלים העשויים מפלסטיק או מניילון, וכן כל כלי פורצליין בלשון ערבי פרפורי , כיוון שהם עשויים מחרס הם פטורים מטבילה

למה בכלל צריך לטבול כלים?, ואיך עושים זאת?

ישנה גמרא אחרת בשבת דף ט"ו ע"ב המשווה בין כלי זכוכית לכלי חרס בנושא של טומאה וטהרה.

טבילת כלים
ועוד ראיתי בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סוס"י ק"ט שנשאל למה לא מצינו שבני ישראל הטבילו כליהם לאחר מת"ת כשנכנסו לברית התורה והמצוה, וכתב שתי תשובות בדבר
יהדות נט
הליכות עולם ח''ז עמוד רנג
ברכת טבילת בחדר המקוה
הלוה מעות הבנק ומשלם רבית שאז אם בין בעלי האקציעס ישנם גם בני ישראל הרי הוא לוה ברבית מכמה שותפים הבנק וכל בעלי המניות שגם ישראלים באמצע כו'
אם רוב הסיכויים שהכלים יוצרו בחול אבל לא בטוח, מברכים? ואם הם כלי זכוכית יש להקל שלא להצריכם טבילה כלל אפשר לטבול אחרי זמן, גם אם השתמשת כבר
לפי זה מובן, שהמטביל כלים במקוה של גברים עליו לוודאות — 1 יש הנוהגים להטביל כלי פורצלן וכל כלי חרסינה המצופה בזכוכית אך ללא ברכה כלים המשולבים משני חומרים כאשר אחד מהם חייב בטבילה והשני לא, כמו כלי הגשה בשילוב של עץ וזכוכית, רק אם החלק העיקרי של הכלי, שבלעדיו אי אפשר להשתמש בכלי ושבו נוגע המאכל, עשוי מהחומר החייב טבילה- יש להטביל את הכלי עם ברכה

יהדות נט

ואם הם שני כלים או יותר מברך: "אשר קידשנו במיצוותיו וצוונו על טבילת כלים".

טבילת כלים
לשמע תשובה זו אמר ר' יהושע "מובטחני בזה שיהיה מורה הוראה בישראל"! מעובד על פי הספר "קיצור שלחן ערוך - ילקוט יוסף", להרה"ג יצחק יוסף שליט"א 2
הטבלת כלים
מסופר בתלמוד, שאבנים אלו החלו להתקוטט אלו עם אלו "כל אחת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו" עד שהפכו כולם לאבן אחת
הטבלת כלים
לעתים המפעלים הם בבעלות יהודית ולכן גם אם הפועלים בקו הייצור הם גויים, הכלים אינם צריכים טבילה