| ויבואר בהקדם הגמרא במסכת פסחים, שבפטירת יעקב התקבצו בניו, וביקש יעקב לגלות להם את הקץ, והסתלקה ממנו שכינה | וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים |
|---|---|
| וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ: ו | וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ |
| הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַיהוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי |
|---|---|
| וזהו ביאור הפסוק, "ויהיו" בגימטריא שלושים ושבע, הם היו "חיי שרה", מפני שילדה את יצחק רק בהיותה בת תשעים, ומתה בגיל מאה עשרים ושבע, וא"כ נמצא שחייתה רק שלושים ושבע שנה, שהרי תשעים שנותיה הראשונות אינם נחשבים, כאשר בהם נחשבה שרה למתה |
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ.
20