| א חוזה שירותי תשלום הוא חוזה בין נותן שירותי תשלום ובין לקוח, למתן שירותי תשלום | ערבות חוק המכר לא ניתנת למימוש בכל עת ובמקרים של סכסוך בין הרוכש לקבלן, אלא ערבות זו שמורה רק למצבים קיצוניים אליהם נקלע הקבלן, לדוגמא: הליך של עיקול, צו כינוס נכסים או פירוק, המונעים מהקבלן להעביר את הזכויות בדירה החדשה לרוכש |
|---|---|
| א המשלם רשאי לבטל חיוב מסוים שחויב בו מכוח הרשאה לחיוב, בהודעה לנותן שירותי התשלום למשלם, ובלבד שההודעה כאמור תימסר לנותן שירותי התשלום לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב; הודיע המשלם כאמור ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב, בתוך יום עסקים אחד ממועד ההודעה | א תחילתו של חוק זה ביום כ"ו בתשרי התשפ"א 14 באוקטובר 2020 להלן — יום התחילה |
עו"ד אסתי הדר היא שותפה במחלקת הבנקאות והמימון במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן.
| ו השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע, לגבי נותן שירותי תשלום שאינו גוף פיננסי מפוקח, הוראות לעניין אופן קבלת הסכמת הלקוח ותיעודה לפי סעיף קטן ג | פרק ג': גילוי נאות ואיסור הטעיה גילוי נאות 7 |
|---|---|
| נותן שירותי תשלום למשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב או שלא לבצע פעולת תשלום לפי דרישת המוטב מכוח הרשאה לחיוב, מטעמים סבירים, ובלבד שיודיע למשלם באופן מיידי על ביטול ההרשאה או על אי-ביצוע פעולת התשלום מכוחה ויציין את הטעמים לכך | נותן שירותי תשלום למוטב לא ימנע מהמוטב לתת הנחה למשלם בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים |
בחוק כבישי אגרה מנהרות הכרמל , התשנ"ה-1995, בסעיף 7ב ב — 1 בפסקה 1 , במקום "באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986" יבוא "באמצעות אמצעי תשלום או הרשאה לחיוב, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019"; 2 פסקה 2 — תימחק.
| פעל המשלם בכוונת מרמה בקשר עם שימוש לרעה באמצעי תשלום, יהיה אחראי לשימוש לרעה ולא תחול עליו הגבלת האחריות לפי פרק זה | א נותן שירותי תשלום לא יסרב לבצע פעולת תשלום מטעמים בלתי סבירים |
|---|---|
| ג נותן שירותי תשלום למשלם לא יהיה אחראי לנזק אם פעל בתום לב ובלא התרשלות על פי הודעת המשלם כאמור בסעיף קטן א | א בסעיף זה, "הודעה" — הודעה של המשלם לנותן שירותי תשלום למשלם על כניבה או אבדן של רכיב חיוני באמצעי תשלום או על שימוש לרעה באמצעי תשלום |
ג המשלם יהיה אחראי לשימוש לרעה באמצעי תשלום שנעשה לפני שנמסרה הודעה, לפי הסכום הנמוך מבין אלה: 1 סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע למשלם על הכניבה או האובדן של הרכיב החיוני באמצעי התשלום או על השימוש לרעה באמצעי התשלום, עד למועד מסירת ההודעה; על אף האמור, מסר המשלם את ההודעה בתוך 30 ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל במניין הימים לפי פסקה זו, אם ההודעה נמסרה באותו יום שבו נודע למשלם על הגניבה או האבדן של הרכיב החיוני או על השימוש לרעה באמצעי התשלום; השר, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע, בצו, סכומים שונים מהסכומים הקבועים בפסקה זו; 2 סכום פעולות התשלום שבוצעו בפועל תוך כדי השימוש לרעה.