| עם זאת, חז"ל מביעים את דעתם בתלמוד, כי דניאל נענש בגוב האריות מפני שהשׂיא עצה טובה למלך בבל, והיא שכדי למתק את הגזרה שנגזרה עליו לתת | דמותו חז"ל מפליגים בחכמתו ואומרים כי הייתה שקולה לכל חכמת חכמי האומות, "אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שנייה לא נמצא מכריע את כולם? אמנם דניאל אינו נזכר בסיפור זה, אך לשני הסיפורים קווי דמיון רבים |
|---|---|
| דניאל חולם בעצמו חיזיון על ארבע המלכויות, חיזיון שהוא למעשה הרחבה של חזיון הצלם של נבוכדנצר, ובכך מניח תשתית לצפיית העתיד | בשני הפרקים עומדים במרכז גיבורים העומדים בניסיון |
ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה בלי דניאל.
18| בספר מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוהי ובכך מביע הכתוב את הסתייגותו מן העיסוק ב | ע"פ מדרש אחר דניאל כן היה בבקעת דורא באותו זמן, והוא זה שגרם לפירוק הפסל |
|---|---|
| על פי פרשנות ה, היה זה ניסיון של מלך בבל למלט את דניאל מאותו גזרה, מאחר שמלך בבל רחש לו כבוד רב עד כדי האלהתו של דניאל, אך לא היה יכול לעשות כנגד רצון עמו | נבוכדנצר גידלם במלכותו במיטב החינוך הבבלי, כדי שישמשו לו כיועצים |
| לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין ו | לפי דעה אחרת, המובאת ב, לא היה עונש, אלא אירע כדי שהקב"ה יקדש את שמו בעולם |
|---|---|
| על פי חז"ל, שב הוא דניאל, ומקור שמו בכך ש"חתכוהו מגדולתו" או בכך ש"כל דברי המלכות נחתכים על פיו" | לשיטתו סיפור זה נכתב על פי הדגם של מעשה הרעים בכבשן האש וזאת כדי להציב את דמותו של דניאל מעל זו של רעיו |
בהמשך הצליח לגלות למלך נבוכדנצר מהו ה שהטריד את מנוחתו ושתוכנו נשכח ממנו, משימה בה נכשלו כל חכמי בבל האחרים ואשר בשל כך פקד נבוכדנצר על הוצאתם להורג.