יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ | בלא חומה, דכתיב: "נקבה תסובב גבר" |
---|---|
הרכוש מנוהל על ידי הבעל, אבל במות אשתו הרכוש עובר לבניה ובנותיה לפי החוק | דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר, זכו בניו לשתי מצוות: עפר סוטה ואפר פרה |
ותכחש: שורש זה מורה אמירת "לא" על מה שהוא הן או שאתרים אומרים שהוא הן.
יב וְהָיָה כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ | יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי |
---|---|
שרה, ששמעה את הבשורה משום שפתח האוהל היה מאחורי העץ בו ישבו האנשים, צוחקת בקרבה וחושבת בליבה- "אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן", כלומר- כנגד כל חוקי הטבע לא יכול להיות ששרה תלד משום שחדל להיות לה מחזור, היא עברה את גיל הפוריות, וגם כאשר הייתה נערה לא נכנסה להריון, ובנוסף בעלה זקן ואינו יכול להוליד ילדים |
And still those people were gossiping and saying to each other: Even if Sarah, at ninety years of age, can give birth, can Abraham, at one hundred years of age, father a child? וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
9