דליקטסן. z

בזמן ש"דליקטסן" מתרחש כולו בבניין אחד, המלון הלוס אנג'לסי בו מתארח פינק איננו הלוקיישן היחיד, אבל הוא בוודאי המרכזי	מארק קארו, הבמאי השותף, היה אמון גם על העיצוב האומנותי המדהים
Visually, the film is simply sublime	סרט מטורף על כל קנה מידה,סיפור הזוי ומיוחד כמו שרק ג'אנט וקארו יודעים לעשות

סרטים מן העבר:

Same as there is a 'Continental Breakfast' there is also the coin for 'Israeli Breakfast'.

z: הוא קיבל לידיו בשנת 1998 את החלק הרביעי של המותג " הנוסע השמיני" ולקח אותו למקומות מעט שונים מרידלי סקוט, ג'יימס קמרון ודיויד פינצ'ר שהקדימו אותו
Delicatessen (1991): אני מדבר כמובן על זוכה פסטיבל קאן של אותה שנה, " בארטון פינק"
סרטים מן העבר:: As written above, the characters are the film's soul, and the ensemble of actors playing them really made a terrific job in the film

אל הבניין מגיע בתחילת הסרט בחור צעיר, ליצן לשעבר, מובטל ועני דומיניק פינון , הנענה למודעת דרושים שפרסם הקצב, לתפקיד שולייה, בתמורה לקורת גג	This place is one of the newest and trendiest one in Tel Aviv these days
רבים חושבים שחלקו בסדרה והאחרון עד כה, להוציא את המש-אפ המיותר עם "הטורף" הוא החלש ביותר, וזה יכול להיות נכון בהתחשב ביצירות הקודמות, אבל זה עדיין סרט מרהיב עם כמה רגעים בלתי נשכחים	את הסרט הצרפתי משנת 1976 לא ראיתי כבר די הרבה זמן, אז לא אוכל להכנס לפרטים בהקשרו

Delicatessen (1991)

הרחוב המפחיד, חדר המדרגות המחניק, הדירות שלכל אחת מהן איפיון משלה, משווים לסרט את התחושה המקאברית והמסויטת, שנלקחה כפי הנראה מהסגנון האקסרפסיוניסטי הגרמני של שנות העשרים, וכנראה מסרטי האימה הגותיים מבריטניה של אמצע המאה.

Delicatessen (1991): מבצעים במקום וגם 10% הנחה על כל האוכל המוכן ומאפי הבייקרי
Delicatessen 79/81 (דליקטסן): ז'נה מגחיך את הדמויות שלו לכדי קריקטורה, ובכך מרחיק אותן מהצופים, כנראה על מנת לקרב אותנו אל שתי הדמויות הראשיות, לואיזון, ובת הקצב, ז'ולי
דליקטס: הסוד הקולינרי הגדול של שכונות הדרום חוזר: נקודת המבט של ז'נה היא אופטימית — שלא נאמר ילדותית — הרבה יותר מהפסימיות האפלה של האחים כהן, ולכן על אף ששני הסרטים מסתיימים בלוקיישן שלא מאפיין את שאר הסרט, תחת אור שמש חמים ומקסים, קשה לחשוב על סיומות שונות יותר זו מזו

The world of "Delicatessen" is a dark bleak France where there is apparently no law and food is incredibly sparse and is now used as currency	יהיה הכל מהכל לקחת הביתה או לשבת במקום
הסרט המקורי והמשעשע ביותר שנעשה על קניבליזם	הסרט עצמו בנוי ברובו כרצף של קליימקסים

דליקטס: הסוד הקולינרי הגדול של שכונות הדרום חוזר

אס ספיווט" שנדמה שאיש בעולם לא התעניין בו, להוציא את באי פסטיבל אוטופיה,.

דליקטס: הסוד הקולינרי הגדול של שכונות הדרום חוזר: בכך הוא זה שמונע מהזמן להתקדם, מהעולם להתחדש, ורכושנותו וקמצנותו תוביל למפלתו
דליקטסן (1991): וגם הוא, כך נדמה, כבר עומד על תילו יותר מדי זמן, גם בו הטפטים מתקלפים, וגם לו יש צינורות ביוב בלתי נגמרים המחברים בין החדרים, נושאים עימם את כל הטירוף והחרדה שבעולם
דליקטס: הסוד הקולינרי הגדול של שכונות הדרום חוזר: Delicatessen has a cheese collection from all over the world, wine, great bakery, fresh fruits and vegetables and on the second level, there is the restaurant with a diverse menu every day