טעם נוסף שניתן למנהג זה הוא שהכהנים נוהגים לטבול לפני נשיאת כפים ובחוץ לארץ בארצות הקרות לא ניתן לבקש מהכהנים לטבול כל יום ולכן קבעו את ברכת כהנים רק בחגים, ובשבת לא רצו לתקן טבילה בגלל חשש | ה במסכת סוטה כותבים שמכיוון שהתמודדות עם חלום היא , התירו לאמר את התפילה למרות החובה להאזין לברכת כהנים, כמו שהתירו לצום ב חלום ב |
---|---|
אך לזכר מעמד זה נהוג שהכהנים מתעטפים בטלית ומכסים פניהם וידיהם | מטרת צורה זו היא להותיר חמישה חרכים בין האצבעות, ביניהם מברכת את הקהל, לזכר הפסוק "מציץ מן החרכים" |
יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: לאחר נשיאות כפים אומר הקהל: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן, שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם:.
24ט' כֵּיצַד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ? אמן יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם | ככל הנראה בארץ ישראל נהגו כרבי מאיר, אך בבבל נהגו כרבי יוסי, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין נושאים כפים, וכן המנהג כיום בכל הקהילות |
---|---|
וּכְשֶׁיַּשְׁלִימוּ, כָּל הָעָם עוֹנִין: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם | התלמוד עצמו מביא מחלוקת אמוראים האם הלכה או המנהג כרבי מאיר או כרבי יוסי |
הכהנים פונים אל מול הקהל באמצע הברכה - באמרם 'וציוונו' - או בסופה, כפי המנהגים השונים.
ברם בשל הדעות החולקות נפסק כי כהן שעלה בטעות לברך ברכת כהנים - נושא כפיו ואין מורידים אותו | ב מובאת מחלוקת בין הסובר שיש לשאת כפים כלומר לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה ובתפילת נעילה, הסובר שאין לשאת כלל ו הסובר שיש לברך רק בנעילה אך לא במנחה |
---|---|
וְאֵין הָעָם עוֹנִין אַחַר כָּל פָּסוּק, אֶלָּא עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת | הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת" |
אם אין לויים, יש נוהגים שה נוטלים ידיים לכהנים, מפני שלפני הם שמשו כלוויים, ויש נוהגים שהכהנים נוטלים את ידי עצמם, אך ישראל או כהן אחר לא יטול את ידיהם באף אופן.