| בקהילות רבות אומרים מזמור זה לפני של , כסימן ברכה לקראת השבוע החדש, על פי תוכן המזמור | |
|---|---|
| ולפי דעתי, שהיו בישראל נגינות ושירות על נעימות רבות, וטעם בנגינות, שהיה תחילת שיר | לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי |
| וב אומרים את מזמור "למנצח לדוד מזמור שיר" | בפתח הדביר כמדומני סי' רלא ס"ק ד-ה ביאר שהטעם שזה כנגד הדלקת המנורה שהיתה העבודה האחרונה ביום בבית המקדש |
|---|---|
| ביום טוב שני: — "למנצח שיר מזמור" | אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי" |
מזמורים אלו נאמרים לפי סדר זה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בדרך כלל בנוסף לשיר של יום הרגיל.
| בתפילת ראשי חודשים וחגים ב אומרים ברוב הקהילות את "" , ; ברוב הקהילות של נוסח אשכנז בא"י ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד וברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל בנוסף לשיר הקבוע | המזמור נאמר בהרבה קהלות גם כחלק מ |
|---|---|
| ב - "למנצח על שושן עדות" יו"ט ראשון: — "הללו את שם ה'" חול המועד: , — "יהי כבוד ה'" שביעי של פסח: — "הודו לה' כי טוב" הלל הגדול — "" — "משכיל לאסף האזינה" וגם ביו"ט שני בחו"ל — "למנצח אל שושנים" — "הודו לה' קראו בשמו" — "הללויה, הללו את שם ה'" — "למנצח שיר מזמור" — "למנצח לעבד ה'" ביו"ט אחרון בחו"ל: - "הודו לה' כי טוב" — "הודו לה' כי טוב" ביו"ט ראשון: — "בצאת ישראל ממצרים" ביום טוב ראשון: - "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" |