| היהודי שחטף מכות משיכור מזדמן ברחוב, לא היה תופעת המכות היחידה באותו יום | מזה אנו רואים עד כמה צריך להיזהר בכל גדר חדיש של החוקרים בנוגע לפסיכולוגיה וחינוך, וצריך לבחון ולדייק היטב אם אין לזה סתירה בדברי חז"ל וראשונים או מנהגי ישראל שהם תורה |
|---|---|
| תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ח עמוד א |
הכרעת הבג"ץ הסכימה עם קביעה זו ואף הוסיפה כי "ענישה גופנית כלפי ילדים.
| נראה שגם הוא הגיע למסקנה שדורות אחרונים אינם כראשונים, ובזמן הזה "כל המוסיף גורע" | ויחד עם זאת, דומה שלעקרון האפקטיביות גם הרב דסלר מסכים |
|---|---|
| האחת, האם אכן זה יותר 'צדיקות' להרביץ לתלמידים? והרי זה לכאורה פלא עצום: הרי חבל בהם שלא כדין, בלא שום היתר הלכתי - וכפי שיובהר להלן כשאין 'היתר' ישנו 'איסור', והרי ניזוקו, ומדוע שלא ייענש, ולכל הפחות מדוע שלא יפצה אותם! וכל מה שישאל יפיק לו רצונו הן מאכל הן משתה הן מכל דבר כדי שלא יבוא לידי חולי, שעיקר הבניין הוא היסוד, ולכן צריך שאלו השנים הראשונים צריך לנהוג גופו בכל עידונין ולהברותו ולחזקו בכל מיני חיזוקין | הוא הדין בנדון דנן: בחינת הדברים לא תיעשה אך ורק במקרא, אף לא רק בפרשניו, אלא יושם דגש על ההכרעות ההלכתיות שנאמרו בעניינה של הסוגיה, במשמעה הרחב, במהלך הדורות |
.
| נכון הוא שמהרש"ל 22 סייג וצמצם את הוראתו הגורפת של תרומת הדשן וקבע כי "דווקא באדם מוחזק לכשרות, שיודע שלשם שמים עשה, והוא אדם חשוב ומופלג" נאמר היתר הכאה להפרשה מעבירה, "אבל בסתמא דאינשי לאו כל כמיניה, דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה | מהדירוג שניתן לשני סוגי המחנכים משמע שההמלצה היא דווקא לזה שנמנע מהכאה" |
|---|---|
| ובמיוחד רע הדבר כשהמחנך מכה מתוך כעס | אבל אין הדבר כן, 'לפתח חטאת רובץ', וגם לפני זה יש בעובר אינסטינקטים לרע |
הסמכות לענישה גופנית על פי המשפט העברי- בחינה ביקורתית.