נראה כי בן-גוריון הוא האיש שכתב את הכרוז שפורסם אז מטעם "פועלי ציון": "המובחרים שבנו נופלים חללים מחץ הפרא הערבי, ואנו שואלים בדאגה: איכם, איכם, בני? בן-גוריון פתח בנאומו את טקס הפתיחה, בעברית וביידיש | עתה הפכו עורם, ומנסים להצטייר כנעשקים וכנגזלים ללא כל ביסוס והצדקה" |
---|---|
הוא ראה בה, מלבד שיגן על ציבור ה בארץ, גם כלי חברתי וכלכלי שיקים משק עובדים עצמאי | ולפני הרצח ההמוני והשיטתי, בשעתו ולאחריו בא השוד; אף הוא בהיקף עצום, ללא תקדים |
בפעם השנייה הצליח אביו לשכנע את קצין המשטרה לשחרר אותו באמצעות.
במהלך המבצע, חצו כוחות צה"ל את הגבול וחדרו לסיני, אולם לאחר שנתקבלה ידיעה על התערבות בריטית, החליט בן-גוריון להסיג את הכוחות אל הגבול הבינלאומי | זו הייתה "התקופה הסובייטית" בחייו |
---|---|
ימצא סיפוק מוסרי כלשהו כשידע שעמו | ב-6 בנובמבר הגיע לחופשה בתל אביב |
אלא שהמאבק האלים הביא לקיטוב עמדות בהנהגת היישוב, ובן-גוריון, שעמד בראש מחנה האקטיביסטים במפא"י, מצא עצמו במיעוט בהנהלת הסוכנות | אף על פי כן, ביוזמת ז'בוטינסקי הוקמו הגדודים בצבא הבריטי, והוחלט שהיהודים באמריקה יוכלו להתנדב במסגרתו ללגיון מיוחד שיוקם ב |
---|---|
הוא השיג את הסכמת ההנהלה הציונית לערוך הפגנות תוקפניות נגד הממשלה וניהל אותן, באמצעות "ההגנה", מבית הנהלת הסוכנות | ולהושיט את כל העזרה הדרושה לשלטונות למניעת מעשי־הטרור" |