| נכון שעבר זמן רב מאז ועד שבית המקדש היה למאכולת אש, אבל 'תחילת הפורענות' הייתה בעשרה בטבת | חכמינו זכרונם לברכה, התייחסו לעשרה בטבת כאל היום שבו החל החורבן עצמו |
|---|---|
| ותבא העיר במצור" מלכים ב' כ"ה, א' | זה היום בו החלו הצרות, זה היום שבעקבותיו רעבו מיליוני יהודים ללחם, מיליונים נלקחו בשבי ונמכרו לעבדים, מיליונים נוספים מתו ברעב, בצמא ובחרב |
זהו יום אבל, בו אנו נמנעים מלאכול ולשתות, מרבים בתפילה ובאמירת סליחות, ומחזקים את האמונה שיום יבוא ומשיח בן דוד יגאל אותנו, ואז ירד בית המקדש משמים ונזכה לגאולה השלמה.
| אחרי השואה, אנשים רבים לא ידעו מתי נפטרו קרוביהם, ולכן לא ידעו מתי לומר עליהם את הקדיש | במהלך היום אסור לאכול ולשתות |
|---|---|
| בכל השנים האלה, לא שכחו את החורבן כי האמינו שיום אחד יחזור עם ישראל לארץ ישראל, וזיכרון החורבן ימשיך להזכיר כל הזמן את הרצון לחזור לארץ ישראל | על פי המסורת, כל הצומות מלבד יום כיפור יתבטלו בעתיד: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת ושלום אהבו" זכריה ח' |
| ילדים אינם צריכים לצום בצום זה בכלל, והחיוב לצום הנו רק מגיל 12 לבנות ומגיל 13 לבנים | לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, הקיף המלך נבוכדנאצר את ירושלים במצור שנמשך שנה וחצי |
|---|---|
| כאשר אדם נפטר, אומרים קרוביו את תפילת הקדיש בכל שנה ביום פטירתו | כל אחד מן הצומות הללו נקבע בעקבות אירוע בהיסטוריה של עם ישראל, שאנחנו מבקשים לזכור אותו בצער בכל שנה |