זכאות לתשלומיי פיצויים והקלות שהמדינה נותנת בזמן ואחרי מבצע צבאי משתנים מאירוע לאירוע אבל לרוב ניתן להסיק מתקדימים של שנים קודמות לגבי אופי וגודל הפיצויים, כך למשל עוד לפני פרסום מלוא סל הטבות לתושבי הדרום בעקבות "מבצע צוק איתן" ניתן היה להבין את הכיוון המשוער על פי תקדימים של מבצעים קודמים כמו "עמוד ענן" | בדיוק כמו בימי שלום גם בזמני מלחמה אסור לפטר עובד שזומן למילואים ואם מדובר בשירות שאורך יותר מיומיים אז אסור גם לפטר אותו במשך 30 יום מרגע חזרתו לעבודה |
---|---|
שמעתי שיש מקומות עבודה חיוניים שאי אפשר להיעדר מהם? האם אני זכאי לקבל משכורת על הימים שאני יושב בבית? חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע כי אם העובד ציית להוראות פיקוד העורף לא ניתן לפטר אותו | אם העובד לא הגיע לעבודה מיוזמתו האישית ולא בגלל הוראה של פיקוד העורף המעסיק רשאי לפטר אותו אבל לרוב מומלץ תחילה לפנות לדרכי יישוב פשוטות יותר של הבעה: ימי חופשה וימי מחלה שהצטברו לזכות העובד |
במבצע "צוק איתן" ובמבצעים קודמים נקבע מתווה פיצויים עקיפים, כאשר המעסיק משלם לעובדים שלו על ימי היעדרות מהעבודה בגלל שהמקום סגור ומקבל לאחר מכן החזר על השכר ממס רכוש.
25בכל אירוע בטחוני יש לבדוק את הנהלים הספציפיים לו אך אלו הם התקדימים על פיהם פעלו עד כה | האם מותר לפטר עובד שזומן למילואים צו 8? למרבה הצער מבצעים צבאיים ומלחמות לא זרים למדינת ישראל ולכן כל האזרחים העובדים צריכים להכיר את הזכויות שלהם בכל הקשור לעבודה, לפיטורין ולתשלומי פיצויים |
---|---|
מקום העבודה שלי נסגר בגלל המצב הביטחוני | מפעל חיוני הוא כל מקום שהוכרז על ידי המדינה כתשתית חיונית לשעת חירום, בין המפעלים החיוניים נמצאים: בתי חולים, בתי מרקחת וספקי שרותי החירום, עובדי חברת החשמל, תחנות כוח, בתי הזיקוק ומתקני ההתפלה, כמו כן נכללים כחיוניים גם עובדי התעשייה הביטחונית, עובדי תחבורה ציבורית, עובדי הנמלים וגם המועסקים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות |