| וליתני התם מאי שנא כו' כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים: אלא תנא מראש השנה קא סליק | לאחר מכן מופיעה המילה בלשון חז"ל |
|---|---|
| וזה גבי בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות אכן יש להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים וי"ל דמן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה אי נמי משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורות: שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח | כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" ומנא לן דבתפלה? כארזים עלי מים במדבר כד : ארז זה אינו עומד במקום מים כו' |
תנא התם קאי - דקתני: "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת" וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים? ושנינן תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים.
14| וא"ת והא אמרינן דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן דף כג | כתיב עושה גדולות עד אין חקר אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה בברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף בגשמים הוי כמו דכתיב גבורה: שלא נמסרו שלשתן ביחד ביד שליח |
|---|---|
| אמר לו ר' אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו | אקרא קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואת שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה גדילה אשר לא תמטיר עליה מוסב הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה דכתיב מלכים א יח הנה עב קטנה ככף איש עולה מים: ולא אלמנה גמורה |
| ולפיכך תנא הכא מאימתי מזכירין גבורות גשמים | אלא, תנא מראש השנה סליק, דתנן: "ובחג נידונין על המים" ואיידי דתנא: "ובחג נידונין על המים" תנא: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים? ביו"ט הראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר: גמרא תנא היכא קאי דקתני 'מאימתי'? היא קשה כדאמרינן ב"ב ד' כה: אילמלא בן נץ שמעמידה אין כל בריה יכולה לעמוד מפניה שנאמר המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן: ומטייל |
|---|---|
| ר' יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג - האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר |
וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם: וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה.
23