| מי אחראי לנפילת הגשר נוקשה הייתי וקר, הייתי גשר, שרוע הייתי על-פני התהום | חיטט בחוד המקל בסבך שערי והניחו שם שעה ארוכה, כשהוא מביט מן הסתם סביבו בפראות |
|---|---|
| איני יודע — מחשבותי היו מסוכסכות עלי תמיד וסובבתי סחור-סחור | במובן הזה הדרך — שאיננה ברורה מלכתחילה — הדרך אל התכלית, היא זאת עצמה שברגע היפגשה עם הגשר, מיטשטשת עוד |
| גשר הוא מעבר ממרחב למרחב, הוא מעבר על פני מכשול, והוא תמיד חלק מדרך, על כן כשהוא הופך את המרחב לרצף, ובהתמודדו עם המכשול, הוא הופך לנקודה דרמטית על הדרך | הולך הרגל איננו בודק גשר מעץ או נירוסטה או גשר אימתני, כמו זה הנבנה עתה בצומת יגור, בואכה חיפה ומיום ליום מתרוממים בצפון הצומת, עמודי ענק יצוקי בטון וסביבם מבנים גרנדיוזיים של שקי חול, הנערמים זה לצד זה ויוצרים שכבת מגן עליה תונח מערכת הכבישים |
|---|---|
| ואז — אותו רגע התחקיתי עליו בחלומי על פני הר וגיא — קפץ בשתי רגליו ונחת על גופי בתווך | במעמקים סאן פלג דגי השמך הצונן כקרח |
הוא מכיל את המשל ואת הנמשל ואז הוא תופס כמו אנקול רך של מחשבות את דעתנו, ומציץ מחדש מדי פעם כשנדמה, שהנה כמעט הגענו להבנה כלשהי, שעוד רגע תחמוק מאיתנו.