| אצל אימא שלי ריבת חבושים היא מעשה אמנות, קסם שמתחיל עוד בשיטת הכנת החבושים לריבה; ממשיך באופן שבו החבושים הלבנבנים הופכים בין ידיה לריבה ארגמנית; והטעם המופלא שרוצים ממנו כפית, ועוד אחת, ואז עוד אחת | אם הפס שיצרה האצבע נסגר באיטיות עד לא נסגר בכלל, הריבה מוכנה |
|---|---|
| משרים את הקליפות בכלי עם מים למשך יום ומחליפים את המים במים נקיים כל שעתיים בערך | מוציאים ומעבירים אצבע במרכז השלולית |
אם הפס נסגר מאוד מהר, המשיכו לבשל עוד קצת עד שהפס במרכז נשאר בצורה מובחנת.
| מדי פעם מערבבים ובודקים שהריבה לא נשרפת | צבע ארגמן וטעם גן עדן |
|---|---|
| בודקים: מרימים מהסירופ עם מזלג קר | אלליי, בחיי שהיא פשוט לא נורמלית |
בניגוד למתכונים אחרים שגורמים לכם לעבוד קשה ולהזיע בקילוף החבושים הטריים, מלאכה שנואה לכל הדעות, אימא שלי מבשלת תחילה בישול קצר את החבושים כדי לרככם, ורק אז קולפת.