| בישראל יש דמוקרטיה ויש שיטת בחירות שמעוגנת בחוק | ו לעומת זאת, אם נחתם הסכם עודפים עם פרטנר שתדמיתו הציבורית מוטלת בספק — כדאי להותיר את הסכם העודפים כפרט טכני זניח שלא מדברים עליו, ולא נותנים לו פומבי, על מנת למנוע מבוכה שעלולה להיווצר כתוצאה מהסכם זה |
|---|---|
| בשיטת בדר-עופר, המפלגה הגדולה מקבלת שני מושבים, הבינונית מושב אחד והקטנה לא זוכה לייצוג, כך שהגדולה יכולה להרכיב ממשלה בעצמה, ללא שותפה קואליציונית | זאת מתוך כוונה שלא לתת לאותה מפלגה חדשה לגיטימציה ובכך, לכאורה לעזור לה לעבור את אחוז החסימה |
אולם במשך תקופה ארוכה, בגלל ההבדל בגודל בין המפלגות הסיכוי של ש"ס ליהנות מהמנדט הנוסף שהתקבל בעקבות הסכם העודפים, היה גדול פי שניים מהסיכוי של יהדות התורה ליהנות מאותו הסכם.
23| חוק בדר-עופר הוא הכינוי שניתן ל חוק הבחירות לכנסת תיקון מס' 4 תשל"ג-1973, שהחליף את סעיף 81 ד ל | שיטת החישוב המשמשת בהסכם עודפים בבחירות מקומיות היא שונה מ"שיטת באדר-עופר" המשמשת בבחירות לכנסת |
|---|---|
| השיקולים בבחירה אם לחתום על הסכם עודפים, ועם מי, נוגעים בין השאר למישור הטכני, כדי להגדיל את הסיכוי לקבל מנדט נוסף, ולמישור הפוליטי-הסברתי | התוצאה שמתקבלת שווה לגודלו של מנדט, כלומר לכמות המצביעים שדרושים כדי לזכות מפלגה בעוד מושב בכנסת |
אין לפרסם, להעתיק, לתרגם ולצטט את תכני האתר או חלק מהם בעיתונים באינטרנט, או בכל דרך, ללא קבלת אישור בכתב ומראש.
4