| על מנת שהתרבות הארגונית של בית הספר תהיה מותאמת לצורכי הסביבה | מנחם גלרטר, הגימנסיה "תרבות" ברובנה |
|---|---|
| ב היהודים נהנו מ בשנים 1919— והוקמו בשטחה 34 בתי ספר עממיים ששפת ההוראה הייתה עברית | כמו כן, טענו, היידיש אינה שפתם האוניברסלית של היהודים — שכן יהודים במקומות אחרים אינם מדברים ביידיש |
בשנת 1917 נוסדה במוסקבה ההסתדרות החינוכית "תרבות".
| כך נעשה שימוש בגישת העמלנות כאמור, שקידמה מקצועות כ, , ו, המשלבים , עבודת כפיים, הכרת הסביבה והטבע | במסגרת של שנוסדה ב- שנערכה בפטרוגרד, 1917, ובה השתתפו גם , , , ובתו, , הוסב שמה של האגודה לרשת " תרבות" |
|---|---|
| בנוסף, הפערים האידאולוגיים בין "תרבות" לבין הקהילה חילוניות, ציונות, עברית | לפי נתוני "", בשנת , למדו 44,780 תלמידים ב-269 מוסדות השייכים לרשת "תרבות" |
הרשת הפעילה , בתי-ספר עממיים, , , קורסים פדגוגיים, שיעורי ערב למבוגרים ו, וכן הוציאה לאור , עיתונים פדגוגיים "תרבות", "אפקים", "מסילות" , ו בגילאים שונים "שבלים", "עולמי", "עולמי הקטן", "עולמי הקטנטן".
| רשת "תרבות הייתה ייחודית בכך שגם הלימודים הכלליים נלמדו בה בעברית | בין יתר מוסדות הקהילה פעל בבוכרה בי"ס תיכון "תרבות" בהנהלתו של נחום שוחט |
|---|---|
| באותה תקופה התקיימו מספר רשתות חינוך דו-לשוניות, בהן נלמדה השפה העברית, אך הלימודים הכלליים נלמדו בפולנית | פעילותו התרבותית חרגה מגבולות מערכת השעות הרשמית |
ב, האזור השלישי, חלה ירידה חדה במספר מוסדות "תרבות" מדובר היה בבתי ספר "של מילואים", עבור התלמידים שלמדו ב בשנות ה-30.
19