| ואין אנו מתאוים ומקוים לימות המשיח לרוב התבואות והעושר ולא שנרכב על סוסים ולא לשתות יין במיני הזמר, כמו שמחשבין מבולבלי הדעת, אבל התאוו הנביאים והחסידים ימות המשיח, ורבתה תשוקתם אליו, למה שיהיה בו מקבוץ הצדיקים והנהגת הטובה והחכמה, וצדק המלך ורוב יושרו, והפלגת חכמתו וקרבתו אל האלקים, כמו שנאמר תהלים ב' "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילידתיך", ועשיית כל מצוות תורת משה רבינו ע"ה מאין התרשלות ועצלה, ולא אונס, כמו שנאמר, ירמיה ל"א "ולא ילמדו עוד איש אל אחיו ואיש אל רעהו לאמר דעו את ה', כי כלם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם וגו', ונתתי את תורתי בלבם וגו' והסירותי את לב האבן מבשרכם" | |
|---|---|
| מאוחר יותר, החלו חלק מהחסידים לפרסם את רבם כמשיח תוך שימוש בסיסמה "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" | הדבר מתבטא, למשל, בדברי ה: — , , האישים המעורבים בפרשה ראו את הדברים בהקשרם המקומי, האישי, בעוד ה' הועיד את הזיווג בין יהודה ותמר להולדתו של , ממנו יצא המשיח |
הזיקה בין "" לבין "" במשנת חז"ל נידונה בהרחבה ב לפרק זה, וכן בספרו של ה, "תורת האדם", בפרק.
| במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל ימות המשיח כמו בשורת הגאולה על ידי , ו | אבל יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאת, קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו, והוא קבל הדבר וכן הדבר עד תחלת הגלות של ירושלים |
|---|---|
| ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת | ומפני שזכר כאן ההפסד שיהיה בעולם לבני אדם, זכר אחריו בברייתא ההפסד שיהיה במילי דשמיא, ויותר מזה, כי כולם הולכים מהיפך להיפך, כי בית הועד יהיה לזנות, דהיינו שהדבר הטוב יהיה לרע, וכן כולם, אבל ותהי האמת נעדרת, שלא תאמר כי הפחותים יהיו משקרים בשביל פחיתות שלהם, ולא נקרא זה שהאמת הלכה לה, רק שהם אינם חפצים באמת, כי זה אינו, כי לא ימצא כלל, אף אצל אשר נקראו טובים, ועל זה נאמר שהאמת הלכה לה, ולא ימצא האמת, ודבר זה יותר פחיתות, שאם בני אדם, מצד שהם אינם טובים משקרים, אין כאן בטול האמת מן העולם, רק שהבריות הם אינם טובים ובאים לידי שקר, ולפעמים ימצא אדם כשר, ואין הכל משקרים, אבל לעתיד יסולק האמת מצד עצמו, ולא נמצא אצל אחד האמת, רק כל אדם כוזב |
אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ.
15| שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה" | והתבאר לך כי בימי המשיח אז יהיה העולם בשלימות, כאשר כל סוף הוא מסוגל אל השלימות, מתחייב שהיה העולם אחד, שאם לא היה העולם אחד, לא היה בו שלימות, ודבר מבואר הוא |
|---|---|
| ומה שנחתמה פרשת הגאולה של מעלה במלת "לעשותו", כדי להשוות ענין הגאולה למעשה בראשית, שנחתם "אשר ברא אלקים לעשות" בראשית ב' , והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן, למען הודיעך כי שוין הן לענין פעולות הטבע ומנהגו של עולם, כי כן ינהג בזמן המשיח כל מנהג הטבע כמעשה בראשית, ובפירוש אמרו כן, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גליות בלבד, ותוספת הוא"ו לרמוז כי האלף הששי ינהוג מנהג ששת ימי המעשה, וסמך לו מיד "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב", להודיע כי בו יהיה תחיית המתים |