ב-בונה ירושלים , ז-זן את הכל , ה-הארץ על הארץ ועל המזון כי ידעתי אבי שברכת המזון מסוגלת להשפיע על האדם "בני חיי ומזוני" מכאן נלמד כולנו להשתדל בה | נדמה לי, שאין פעם שלא נתקלתי במוצר חדש שלא ראיתי לפני כן |
---|---|
נימוקים השולחן ערוך אורח חיים קסח, יג כותב שפת שבישלה או טיגנה, אפילו אם בלילתה עבה, מברכים עליה מזונות | ונימוקו: תדע דהא עיסה שנילושה במי פירות תנן חלה פ"ב מ"ב דחייבת בחלה ואפילו הכי אינו מברך עליה המוציא כל שלא קבע עליה |
ברכת המזון היא גם סגולה לזרע בר קיימא , יש סיפור ידוע על יהודי שנכנס לרבי שלמה מזעוויל אבא של רבי משה מזעוויל הידוע היום כ-"בעל הישועות" ואמר לו הצדיק: "אם תברך ברכת המזון בשמחה תזכה לבנים צדיקים ויראי ה'! עוד בעניין חשיבות ברכת המזון ומעלתה.
28הט"ז סק"ו כותב שאין חילוק במילוי, ולעולם דינה כפת הבאה בכסנין | הדברים פשוטים ומפורשים בדברי הרמב"ם, בסוף ספר "היד החזקה" |
---|---|
אין זו פת גמורה — השולחן ערוך סעיף ז נקט שלוש דרכים בהסבר פת הבאה בכסנין | וכיוון שהטורטיה אינה עומדת באף אחת מההגדרות, נמצא שיש לדון אותה כלחם, ולברך עליה המוציא וברהמ"ז |
הדרך השניה היא שיטת הרמב"ם, שפת הבאה בכסנין היינו שמעורב בעיסה עצמה דבש או שמן בכמות משמעותית.
תשובה בהעדר מידע טוב יותר לגבי דרכי האכילה הנהוגות של הטורטיה, יש לנהוג בטורטיה כדין לחם גמור | לדעתנו, מאחר שהטורטייה עשויה אך ורק מקמח וממים והיא נאפת ולא מטוגנת, ודאי שיש להחשיבה כלחם ולברך עליה "המוציא" וברכת המזון |
---|---|
ושנית, אולי יש לומר שהטורטיה נחשבת מצד עצמה כפת הבאה בכסנין, וכפי שעוד יתבאר לקמן | שתי סברות יש שמחמתן יש לדון אם הטורטיה היא פת הבאה בכיסנין: ראשית, מצד המילוי — הטורטיה נאכלת בדרך כלל עם מילוי |
והדרך השלישית היא שיטת רב האי גאון, שהכוונה היא לפת יבשה שכוססים אותה.