תפילת ערבית תשעה באב. ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

איסור זה מופיע כבר במשנה, אך ברוב עדות ישראל נהגו להחמיר ולא לאכול בשר ולשתות יין כבר מראש חודש אב מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים , או בשבוע בו חל תשעה באב מנהג חלק מהספרדים והתימנים לא אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודה מפסקת כמו שכתוב במשנה כמו כן אסור לאכול את הסעודה המפסקת בקבוצה של 3 אנשים ויותר ביחד, על מנת שלא להתחייב בזימון בברכת המזון
ברוב הקהילות מפטירים "שובה ישראל" יום הצום על פי סדרו של הלוח הקבוע, ט' באב חל תמיד באותו יום בשבוע שבו חל יום ראשון של פסח שלפניו, ועל כן הוא אינו חל לעולם בימים שני, רביעי או שישי כאשר חל תשעה באב בשבת, הוא נדחה ליום ראשון

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

ועושים הבדלה לפני שאוכלים כמו שכולם מבדילים על היין בצאת הצום.

12
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
התענית בתקופת בית שני הדעות חלוקות בשאלה האם צום תשעה באב התקיים במהלך תקופת בית שני
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם מברכים בברכות השחר את ברכת "שעשה לי כל צרכי" שכן היא נתקנה על הנעליים ואין נועלים נעלי עור ביום זה, ולפיכך יש נוהגים לברך, יש נוהגים שלא לברך כגון: בקהילות גאורגיה , ויש הנוהגים לברך במוצאי הצום בעת שנועלים נעליים
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בסעודה המפסקת אסור לאכול יותר מתבשיל אחד, וישנם דיונים בהלכה מה הגדרתו של תבשיל לעניין איסור זה
עם זאת, נחלקו הפוסקים לגבי לימוד תורה: לדעת הקיצור שולחן ערוך אסור ללמוד בכל השבת דברים שאינם קשורים לחורבן הבית, ולדעת המשנה ברורה מותר ללמוד כל השבת דברים שאינם קשורים לחורבן הבית, ואסור רק מחצות יום השבת ואילך בקהילות הספרדים במערב אירופה נהוג אמנם לשבת על ספסלים אך אין יושבים במקום הקבוע
וביום כיפור — מי רוצה לאכול? יסיר השם מאיתנו, ומכם ומעל עמו ישראל האירועים שהתחוללו ביום זה גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף לגלות בת אלפיים שנה

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

כמו כן, מותר ללמוד את הלכות היום — הלכות אבלות והלכות תשעה באב — ולקרוא את הקינות לתשעה באב.

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
אחרי חזרת הש"ץ אומרים אצל הספרדים והתימנים פיוטי נחמה ופסוקים המלוקטים מנבואות הנחמה בספר ישעיה אצל התימנים אומרים תחנון לפני כן ואחר כך קדיש תתקבל, שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון תהלים קכו ועלינו לשבח התימנים לא אומרים עלינו לשבח
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
במהלך תקופה זו נוהגים דיני אבלות שונים שחומרתם עולה ככל שקרב תשעה באב החל מי"ז בתמוז, החל מר"ח אב, ובשבוע בו חל תשעה באב
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בספר מתוארת משלחת מבבל שנשלחה אל כהנים ונביאים בארץ ישראל עם שאלה לגבי עצם התענית בחודש אב, וזאת לאור התהליך ההפוך: שיבת ציון ובניית בית המקדש השני: "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים? שוני זה בא לידי ביטוי במימרה החסידית המתארת את הקדושה העילאית המיוחסת לצומות אלו: "שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר — תשעה באב ויום כיפור