| כיוון שההתרחשות המתוארת כאן קרובה ומוכרת לרבים, למרות שנכתבה לפני זמן רב כ"כ, אנחנו יכולים ומוזמנים לקחת איתנו תמונות מתוך השיר, וכך, כמו שהתחלנו לעשות יחד בשיעור, לנהל איתו שיחה ערה, ולזהות היכן אנחנו מזדהים עם האני השרה, והיכן אנחנו מרגישים זרות ומרחק כלפי בחירותיה | וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי |
|---|---|
| הדוברת בשיר התאמצה להשכיח את חוויות אהבתה המיוסרת שעליה אין פרטים בשיר , אך די בפגישה חטופה כדי שהרגשות יציפו אותה מחדש וכדי שלא תוכל להתמיד בהתנכרותה לגבר שאותו היא אוהבת |
מה תרגיש לאחר שתרווה את צימאונה? בעקבות הפגישה המקרית, לקראתה לא הייתה הדוברת מוכנה — נפרץ הסכר.
| מה תפקידו הפונקציונלי של סכר? פריצת הסכר מבטאת את הרגע שבו הדוברת נכנעת לאותם רגשות כמוסים מהם ניסתה להתעלם ואותם דיכאה | וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה |
|---|---|
| היא שותה ממנה לרוויה, מרווה את צימאונה - משלימה את כל החסר: נכנעת לרגשות | שתי שורות אחרונות מהי התמונה — כיצד אפשר להבין אותה? סכר השכחה, כלומר, חומת המגן המלאכותית שהדוברת בנתה לעצמה, על מנת לשכוח את מי שאהבה ועל מנת לחסום את רגשותיה ולהגן על עצמה מפני האהבה, נפרץ |
נקרא את השורות הבאות כמעין "דמיון מודרך", ונבקש מהזוגות להמחיז את המשכו.
11