| בשפות הסלאביות המגדר מתבטא ביחסות בסוף המילה | |
|---|---|
| הכפלה כזאת, שאפשר לקרוא לה הכפלה מגדרית, יוצרת הדגשה מיוחדת: הדובר מדגיש שהוא מתכוון לזכרים ולנקבות גם יחד | באמת, הייתם רוצים לא לדעת שאחורי פרס הנובל עומדת אישה כמו עדה יונת |
| המילה "גרב" מופיעה אפוא במילונו של בן יהודה כשהיא מנוקדת דווקא בשני קמצים, כמו "עָנָף" | רבים לא יודעים אם להגיד מכנסיים יפים או יפות |
|---|---|
| אברהם שלונסקי נטה חיבה מיוחדת לצורות זוגיות, וכאשר כתב על זוג כלשהו, נהג לטבוע צורה זוגית חדשה | למעשה יש בלשון כמה אופני התייחסות לזכריותם או נקביותם של בעלי חיים |
אפשר להרחיב את השימוש בפועל הִרְכִּיב גם לאביזרים ומכשירים אחרים כמו עדשות מגע, אוזניות ומכשירי שמיעה.
6| בן יהודה כלל אפוא במילונו את המילה "גָּרָב" במובן פריט לבוש על סמך המילה הארמית "גורבא" וכן על פי הערבית | ל'צֹהַר' במשמעות חלון אין קשר ל'צהריים' |
|---|---|
| צומת אפשרות א: זכר כגון 'צומת מרומזר', 'הצומת הקרוב' | בלשון חז"ל בדרך כלל נקבה, כגון "שמאי אומר… והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" משנה אבות א, טו |
אנשי המקרא ודאי ידעו שיש דוב זכר ודוב נקבה, ובכל זאת שניהם כונו באותו שם — דוב.