| והטעם: לפי שבליל י"ד שהוא שבת אי אפשר לבדוק לפי שאסור לטלטל הנר בשבת לבוש שם א , ועוד שאי אפשר לבדוק כראוי שמצוי שצריכים להזיז חפצי מוקצה בזמן הבדיקה, שערי ימי הפסח פרק ב ער"פ שחל בשבת ד ולבדוק ביום שישי ערב שבת אי אפשר לבדוק לפי שצריך לבדוק לאור הנר משנ"ב תמד ס"ק ד | צריך להתחיל את סעודה שלישית אחרי זמן מנחה ונהוג להתחיל את הסעודה השלישית זמן מה לפני , המבשרת את סיומה של השבת והתחלת ימי החול |
|---|---|
| מקור נוסף מיוחס למסעודי, המזכיר את הטקס של הנוצרים המאמינים בתרמית, אף על פי שלמעשה האש מוכנה מראש | ביטול: אחר הבדיקה מבטל את החמץ שלא מצא ושלא ידוע באמירת "כל חמירא", והטעם: שמא ישכח לבטלו למחר בשבת, ועוד שלא יבוא לטעות לשנה הבאה ולא יבטל אחר הבדיקה שו"ע תמד א, משנ"ב א |
את סיום קריאת התורה חוגגים ב, ובשבת שלאחר מכן מתחילים מחדש בקריאת הפרשה הראשונה, היא.
| בחלק משבתות אלו אומרים לפי מנהגי קהילות ו | זהירות מפירורים: יש ליזהר שלא יתפזרו פירורי מהחמץ לאכילת השבת ויש לוקחים פיתות שאין בהם כמעט פירורים ואין בזה משום מיעוט כבוד שבת סידור הפסח כהלכתו ע"פ שחל בשבת ב יא |
|---|---|
| החלק הפנימי של המכשיר יעבור למצב שמירת חום בטמפ' קבועה של 70-80 מעלות צלזיוס והחלק העליון יחמם כפלטת שבת בטמפ' קבועה של 130-160 מעלות צלזיוס | מבין היהודים שאינם מקפידים על קיום ההלכה ניתן לראות רבים בעלי זהות יהודית המייחסים לשבת אופי מיוחד |
בהתאם לנוהג זה, כל שבת משבתות השנה קרויה על-שם פרשת השבוע.