| כג כְּצֵל-כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי; נִנְעַרְתִּי, כָּאַרְבֶּה | ה וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה, תַּחַת טוֹבָה; וְשִׂנְאָה, תַּחַת אַהֲבָתִי |
|---|---|
| פסק הרמב"ם הלכות שבת פרק י"א הלכה ד' : "חיה ורמש שהן נושכין וממיתין ודאי, כגון: זבוב שבמצרים וצרעה שבנינוה ועקרב שבהדיב ונחש שבארץ ישראל וכלב שוטה בכל מקום — מותר להרגן בשבת כשיראו" | וראה מש"כ כה"ח שם ס"ק כ"ד בשם הלבוש |
וראה עוד בבא"ח ש"ש פרשת וארא סעי' ז' , משנ"ב סי' שט"ז ס"ק י"ח , כה"ח שם, ס"ק ל'.
| אבל האשל אברהם אות כ"ו כתב דאף לדעת רמ"א היינו בחצר גדול — אסור באין מורדין | אלא אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: הללו — באין לכלובן לערב ומזונותן עליך, והללו — באין לכלובן לערב ואין מזונותן עליך |
|---|---|
| חייב עליו, אין במינו נצוד — פטור אבל אסור | וכן משמע קצת במאירי שכתב חפירה קטנה, יעו"ש" |
ראה משנ"ב סי' שט"ז ס"ק ל"ז , וזה שלא כבמקרה של סגירת חלון של חדר שציפור או זבובים בתוכו, ששם לא הותרה צידה גמורה, כי שם הצער לא נגרם ע"י הבעלי חיים הניצודים.
20