עדי גילת. הסיפור של עדי גילת ויהלי סובול

בסוף ערך את "מאחורי הכותרות" ב"", שעסקה בתקשורת וענייני דיומא רוק זה לא מה שהיה פעם, אנחנו לא חיים בסיקסטיז, המוזיקה עברה טרנספורמציה והיא נמצאת במקום אחר
את צוות המעבדה של X בארץ תוביל עדי אהרון-גילת, ראש תחום האסטרטגיה בחברה יהלי: "בתקופה הזו הבאנו את המוזיקה לרחוב

מרדכי גילת

יהלי: נכון, לכן כל מה שנשאר לי הוא להיאחז באלמנט ההפתעה של המציאות, שהמצב הנוכחי יתהפך לטובה".

29
עדי גילת
בדצמבר נאלץ התאגיד לוותר על העסקתו, עקב חוק האוסר העסקה ב מעבר לגיל ה, יחד עם שורה ארוכה של עובדים נוספים, בהם ה הבכירים , ו, שנאלצו לעזוב ב-
הסיפור של עדי גילת ויהלי סובול
בדצמבר האחרון, בין סגר לסגר הוציאה עדי אולמנסקי את אלבומה הראשון בעברית "", עדי סיימה את כתיבתו עוד לפני התפרצות המגפה אך בעקבותיה נדחתה יציאת האלבום כל פעם בקצת ועל כן מיד כשממשלת ישראל הודיעה כי היא מאפשרת קיום הופעות חיות, מיהרה עדי לשריין לעצמה תאריך הופעה במרכז ענב לתרבות שהיה אחד המקומות הראשונים שנפתחו לקהל, את הכרטיסים קנינו ביום ההכרזה וטוב שעשינו כי צ'יק צ'אק כל הכרטיסים נמכרו
מעבדת הרעיונות המשוגעים של גוגל בדרך לישראל
עדי: "רק עכשיו חזרנו מפסטיבל רוק 'פרימוורה' בברצלונה, נזרקנו על הדשא ארבעה ימים" אני מאמינה בכוחו של ההמון ובכוח שלנו לשנות
ב- פוטר גילת מ"ישראל היום" בידי העורך יהלי: "טפו-טפו-טפו, אנחנו יושבים פה ומדברים על הזוגיות המושלמת, שלא נעשה עין הרע עם כל הסיפורים היפים שלנו

מעבדת הרעיונות המשוגעים של גוגל בדרך לישראל

גדלתי בתחושה שיש שקר מובנה בתוך המערכת; גדלתי בבית שמאלני-הומניסטי ובאיזשהו מקום תמיד הרגשתי, שההומניזם הוא מהפה אל החוץ במידה מסוימת.

אמנים
כתבתי אותו בדירת הרווקים הראשונה שלי, במרתף ברחוב חיסין
הסיפור של עדי גילת ויהלי סובול
עדי אולמנסקי — 2 בלילה ההופעה מוצאי שבת על גג גן העיר התל אביבי, מיקומו של מרכז ענב הזכור לנו לטובה מהופעות האקווריום בתקופת הקורונה שבה התקבצו להם מחוץ למבנה גם בגשם וגם בקור צעירים רבים כדי לראות את האומנים שהם אוהבים מופיעים במבואת מרכז ענב המוקפת זכוכיות, ומכאן השם אקווריום , אבל היום אנחנו זוכים להיכנס אל המבנה עצמו אם רק נצליח לרכז בטלפון את כל הטפסים הדרושים, תעודת מתחסן, תעודה מזהה וכרטיסי ההופעה, פעם שהיינו רוצים לטוס לחו"ל היינו צריכים פחות טפסים, אבל ככה זה, העיקר שבסוף נזכה לראות הופעה על אמת ולא דרך המסך הקטן של הלפטופ
עדי אולמנסקי
עדי אולמנסקי — שתיים בלילה קצת אחרי תשע ואנחנו מתחילים כשעדי תופסת את כיסא הבר במרכז הבמה, אנחנו רגילים להופעת עמידה אבל הנחיות הקורונה הורידו חלק מהוויב עם החיוב למקומות ישיבה מוגדרים ומרווחים, אולמנסקי זרמה עם הקטע והתאימה את ההופעה שלה במיוחד לנסיבות, הקונספט של האלבום הלילי והפחות רקיד מבעבר בהחלט עזר לחזק את הנסיבתיות