| מציאות של קו הדברים מתבהרים בדבריו של ה'נתיבות שלום' על הפרשה | וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ |
|---|---|
| כפי שאמרנו, זוהי התכלית, "וּבוֹ תִדְבָּק", ואפילו אם הוא בעצמו אינו דבוק בשם, אבל הוא דבוק ליהודי שדבוק בשם, או לחבורה שדבוקים בשם, אז גם עליו יש שמירה עליונה | מאז הסיפור לא העז ילד אחד לנסות לטפס על הגדר, כך שמטרתו של המנהל הצליחה במלואה |
וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם.
27| כאן, בהמשך לפרשה הקודמת, משה קורא לאהרון בפעם הראשונה להיכנס לתפקיד, להעלות את הקורבנות ולכפר עבור עם ישראל | למעשה, אם תיתנו להם את ההגה לידיים הם יחוללו נזק רב |
|---|---|
| וסיבה נוספת מביא אלשיך: "כי שבעת ימים ביקש ה' יבוא אתו מצרימה באמרו 'כי אהיה עמך' ולא רצה לבוא עד יום השמיני, שהלך אהרן לדבר אל פרעה | יש שרואים בעמידת הדום הדוממת בזמן הצפירה בימי הזיכרון, מעין זיכרון לאותה דממה של אהרן נוכח הבשורה הנוראית על בשורת מות בניו |