| שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים" | |
|---|---|
| וכן מצאנו שרק לגבי יום פורים נאמר בגמ ' : " ' אמר רבא:מיחייב איניש לבסומי בפוריא ' עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי " מגילה, ז: , דהיינו,שמחת יום פורים נעשת באמצעות שתית יין לשוכרה,כשתכלית ריבוי שתיית היין בפורים היא:גילוי רזי התורה מן המגילה,כמובא בגמ ' : " אמר ר'חייא:כל המתיישב ביינו יש בו דעת שבעים זקנים,יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות,נכנס יין יצא סוד | אִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּעוֹד יוֹם |
| ריבוי השמחה במקרה כזה יהיה מחויב דווקא באדר שני שיש בו את הרצף עם פסח | הבא לקיים צו זה עומד כמשתומם |
|---|---|
| עיין ב'אבן עזרא' שם, שהתקשה בדבר הזכרת החודש בפסוק, והסביר שהוא מוסב על קיום הפורים באדר שני | על כן כאשר עם ישראל קוראים את פרשת שקלים בתורה,שמחת חודש אדר מתחברת לשמחת תרומתם של עם ישראל למשכן הנצחי,מטעם זה חז"ל חיברו בין הכרזת תרומת מחצית השקל לקודש לבין שמחת חודש אדר,כמובא במשנה : " ' באחד באדר משמיעין על השקלים " שקלים, פ " א, משנה א , ונאמר בגמ ' : " ' משנכנס אדר מרבין בשמחה " תענית, כט |
ה טוען שמדברי הגמרא נראה שעניין השמחה בחודש אדר אינו משום הנסים שנעשו בו אלא משום שבחודש זה היו מתנדבים עם ישראל לתת את ל, כפי ששנינו "באחד באדר משמיעים על השקלים".
13| ועיין עוד בתוספות שבת קנו ע"א; ובגמרא מועד קטן כח ע"א; ובזוהר פנחס רט"ז, ב; וכן דן בכך בשו"ת הרשב"א בח"א סימן קמ"ח וסימן ת"ט; ושם בח"ה סימן מ"ח; וברבנו בחיי בפירושו לספר בראשית ט"ו, ה; ולספר דברים ח', יח | ובספר 'ימי הפורים דינים ומנהגים' המוזכר בהערה הקודמת |
|---|---|
| על כן, לדורות, כבר משנכנס החודש יש לציין את הנס, ולהרבות בו בשמחה | להרבות בשמחה, מה טוב ומה נעים! לפיכך איש המחוסר בתורה גם לא יעשיר,משום שליראי ה'אין מחסור כלל כי הם תמיד שמחים בחלקם,בבחינת"איזהו עשיר השמח בחלקו " אבות, פ " ד, א |
לפיכך לגבי מיעוט השמחה בחודש אב חז"ל הגדירו הגדרות הלכתיות ברורות,כגון:איסור תספורת,כבוס,אכילת בשר,חתונות,וכד'.
14