| של רבי מפרש את המילים "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ", המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר — ר"ש רבי , אביו של רבי יהודה החסיד | הראשונה שבעבר נהגו לומר לפניו את ה "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם |
|---|---|
| מספרים שבשכנות לניקולייב היו כמה וכמה חסידי פולין, והיו בידידות עם חסידי חב"ד, ושמא בעבורם חיבר ר' אהרן ה"אנעים זמירות", ואחד מהם הוא "חסיד פולין" גיבור הסיפור אותו הרבי סיפר |
זהו גם כל המסר של הסיפור: גם אחרי שהאדם יוצא מהאווירה של קדושה, של יום הכיפורים או של בית הכנסת, האדם תמיד צריך להמשיך להיות קשור לקדושה, קשור לאלקות, זהו כח ה'דעת' וההתקשרות שמדריכה אותנו חסידות חב"ד, שעיקרה הוא הדעת.
| והוא שר, אחרי שגמרו לשיר את הניגון החדש, חילק הרבי שליט"א בידיו הק' משקה לכל אלו המקבלים על עצמם ללמוד חסידות, מי שלמד עד עתה — ילמד בתוספת, ומי שלא למד עד עתה — יתחיל ללמוד | יש אומרים שמחברו הוא ר' יהודה החסיד, שכן על אחד מכתבי יד העתיקים של שיר הכבוד נאמר: " שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל" רגנסבורג, גרמניה |
|---|---|
| הרב הביא שיש שייחסו שיר זה לרבי | נהוג לומר זמר זה ב כש פתוח |
זהו תוכן דבריו, הסיפור המלא מודפס בספר "טרקטוריסט של הרבי", ועדיין לא נאמר בסיפורו שלחן הניגון עצמו הגיע מגן עדן אלא רק שנתנו ליהודי להרגיש הרגשה של גן עדן בשעה שניגן ניגון , והאמת צריכה להיאמר — זה שהוא ניגון של הרבי, הוא עבורנו יותר מכל גן עדן.
| בעניין זמן אמירת השיר קיימים שלשה מנהגים: בסיום ב בבוקר, לפני , או לפני ברוך שאמר | עניינו של הניגון הזה הוא דעת, התקשרות |
|---|---|
| הרב צבי יהודה קוק נתן סדרת שיעורים על השיר, וראה בו שיר נעלה מכל השירים ממינו | בשמחת תורה תשכ"ב לימד את ה על שני המשפטים הראשונים של השיר |